טיפול פוטוכמותרפיה

אם אתם סובלים מפסוריאזיס או סבוראה, מכוויות וזיהומים שונים, זה בדיוק הזמן לטיפול קוסמטי המשלב ריפוי באור צבעוני מקוטב.

מזה אלפי שנים, עד היום, יוחס לאור השמש תפקיד חשוב בריפוי מחלות.
בשנת 1903 זכה ד”ר נילס פינסן בפרס נובל על עבודתו במחקר ויישום מעשי של תכונות המרפא
של האור על מגוון מחלות עור.
התמיכה המדעית אשר עסקה בסגולת הריפוי הטמונה באור, מתבססת על מחקרים, אשר בוצעו ב- 40
השנים האחרונות והראו כי לריפוי זה יתרונות טיפוליים רבי עצמה.
האור הטבעי הלבן, הינו למעשה שילוב של כל צבעי הקשת.
כל צבע מייצג תדירות ואורך גל שונים, לכל רקמה ותא בגוף קיימת יכולת ייחודית לספיגת האור.
העור בשל תכולת הדם והמים הרבה שבו, סופג בקלות את האור האדום.

ההשפעות הביולוגיות העיקריות, עליהן מבוססת פוטוכמותרפיה הן:
1. הגברת תהליך ייצור ATP ( מאגר האנרגיה החשוב בגוף) ושיפור חילוף החומרים.
2. האצת תהליך ייצור סיבי הקולגן.
4. המרצת פעילות המערכת הלימפית, המהווה חלק חשוב במנגנון החיסון של הגוף.
5. גירוי לצמיחה של כלי דם חדשים.
6. הגברת תהליכי שיכפול DNA ויצירת חלבונים, כתנאים הכרחיים לכל תהליך ריפוי, שיקום
של רקמות.

יתרונותיו של טיפול באור:

• במחקרים מדעיים מסוימים, הוכח כי לגווני האור השונים קיימות לפחות 24 השפעות חיוביות
  שונות ברמה התאית כך, טמון יתרונו בטיפול בבעיות הקרובות לפני השטח כגון: פצעים,
  חתכים, צלקות ובמיוחד הטיפול בזיהומים.

• תוצאות מרשימות דווחו בטיפול באור, בכוויות מדרגה שנייה(ריפוי מהיר יותר והצטלקות
אסטטית יותר ) ובריפוי פצעי רגל סכרתית.
• כמו כן, לטיפול באור עשויה להיות השפעה דרמטית באזורים מרוחקים באמצעות גירוי עצבים,
ונקודות לחץ.

איך משתלבת הפוטוכמותרפיה בטיפולי קוסמטיקה ?
מטרות הטיפולים הקוסמטיים, הן טיפול בחוליים כדוגמת אקנה, פסוריאזיס, סבוראה,
רוזציאה ועוד.  מטרת הטיפולים הינה שמירה על מרקם עור תקין, מניעת נזק מגורמים
סביבתיים עוינים ושיפור פוטנציאל התחדשות של תאי העור.
השפעת החומרים הפעילים המשולבים במוצרי הקוסמטיקה תלויה בריכוזם וביכולת החדירה לתאי העור
ולשכבות העור העמוקות.

עיקרי השפעות הפוטו-כרומו-תרפיה על העור:
• העשרת כלי הדם- יצירת סירקולציה ע”י יצירת כלי דם חדשים המחליפים את כלי הדם
הניזוקים. תוספת זו מאיצה את תהליכי הריפוי באמצעות נשיאת חמצן וחומרי הזנה,
הנחוצים לתהליך הריפוי וסילוק תוצרי פירוק.
• גירוי ליצירת קולגן- קולגן הוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף. חלבון זה חיוני לתיקון נזקי רקמה
ולהחלפת רקמות ישנות. למעשה, זהו החומר המחבר את תאי הרקמות יחדיו וניחן באלסטיות
רבה. מתוך כך, מסתבר כי הגדלת ייצור הקולגן מפחיתה את ייצור רקמת הצלקת באזורי נזק.
• גירוי לשחרור ATP– ATP הוא נשא האנרגיה העיקרי בכל התאים. עלייה ב ATP משפרת את
יכולת קליטת חומרים מזינים ופינוי תוצרי פירוק באופן יעיל יותר ע”י שיפור המאזן האנרגטי של
התאים.
• שיפור פעילות המערכת הלימפטית – בצקת, שהיא תפיחות רקמתית המתרחשת בהשפעת
שני מרכיבים עיקריים. האחד- המרכיב הנוזלי המנוהל ע”י מחזור הדם, והשני-חלבונים
המנוהלים ע”י המערכת הלימפטית.
• שיפור סינתזת RNAו-DAN– פעולה המזרזת החלפת תאים ניזוקים בתאים חדשים ותקינים.
• גירוי פעילות פיברובלסטים – הפיברובלסטים או תאי רקמת החיבור נמצאים בכל איבר בגוף.
הגברת פעילותם ע”י תרפיית –אור משפרת את תהליכי הריפוי של רקמות ניזוקות ושיפור יכולת
יצור קולגן.
• משפר פגוציטוזיס – הפגוציטוזיס היא יכולת של מערכת החיסון לבלוע ולסלק תאים מתים או
לקויים . זהו תהליך חשוב מאוד בהתמודדות עם זיהומים ודלקות שונות. שיפור יכולת זו משפיע
באופן משמעותי על יכולת הריפוי של הגוף.